ליטיגציה מסחרית ומנהלית

המשרד ייצג בעלי זכויות בקרקע בערעור מנהלי לבית המשפט המחוזי מרכז-לוד, לאחר שוועדת הערר לפיצויים והיטלי השבחה דחתה את טענתם כי הוועדה המקומית לתכנון ובנייה חייבה אותם בהיטל השבחה גבוה בכ-24% למ"ר מזה שנדרש מבעלי חלקות סמוכות, בעלות ייעוד ומאפיינים זהים, באותה תכנית ובאותו מגרש הקצאה. הערעור התבסס על עקרון השוויון בדיני המס והתכנון ועל חובת הרשות לשום נכסים דומים באופן אחיד. ההליך הסתיים בהסכם פשרה שקיבל תוקף של פסק דין, ובמסגרתו השיבה הוועדה המקומית למרשי המשרד חלק ניכר מההיטל ששולם.

המשרד ייצג כ-130 בעלי זכויות במקרקעין חקלאיים ברחובות, שנגדם הוגשה הודעה לצדדים שלישיים בסך של למעלה מ-9 מיליון ש"ח, במסגרת תביעה שהגיש משרד עורכי דין נגד חברת ניהול נדל"ן בגין שכר טרחה עבור קידום שינוי ייעוד המקרקעין. שולחי ההודעה ביקשו לגלגל על בעלי הקרקע את מלוא החבות הנטענת מכוח הסכמי ניהול שנחתמו עמם, והמשרד טען בכתב ההגנה ובהליכים המקדמיים כי ההודעה נעדרת עילה, בין היתר משהתברר בהליכי הגילוי כי עשרות מבעלי הקרקע כלל לא התקשרו בהסכמי ניהול. ערב הדיון המקדמי ביקשו שולחי ההודעה למחוק אותה ללא צו להוצאות; בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו הורה על מחיקת ההודעה תוך חיוב שולחי ההודעה בהוצאות משפט לטובת לקוחות המשרד.

המשרד ייצג חברה יזמית שהקימה פרויקט מגורים בנתניה, בתביעה כספית בסך של כ-830,000 ש"ח שהגישה נגדה חברת שיווק נדל"ן, בטענה להפרת הסכם שיווק בלעדי ולזכאות לעמלה בגין מכירת כלל הדירות בפרויקט, גם אלה שנמכרו שלא באמצעותה ולאחר סיום ההתקשרות. המשרד הגיש כתב הגנה שבמרכזו הטענה כי חברת השיווק היא שהפרה את ההסכם והתרשלה בביצועו, וכי מרבית הדירות נמכרו ללא כל תרומה מצדה. ההליך התנהל במלואו, לרבות הגשת תצהירי עדות ראשית, דיוני הוכחות וסיכומים. בפסק דין שניתן בבית משפט השלום בנתניה בהסכמת הצדדים לפי סעיף 79א לחוק בתי המשפט, חויבה החברה היזמית בתשלום של 65,000 ש"ח בלבד, פחות מ-8% מסכום התביעה.

המשרד ייצג יזם ובעלי קרקע בהליכי התכנון של תכנית מפורטת לבניין מגורים בהוד השרון, לאחר שהוועדה המחוזית הפקידה את התכנית בהיקף מצומצם מזה שהמליצה עליו הוועדה המקומית (26 יחידות דיור ב-7 קומות במקום 35 יחידות ב-9 קומות), בנימוק שטרם נערך מסמך מדיניות לאזור. המשרד הגיש בשם היזם התנגדות עצמית לתכנית וטען, על יסוד הפסיקה, כי היעדרו של מסמך מדיניות לא סטטוטורי אינו עילה לצמצום תכנית התואמת את מגמות התכנון הכוללני, וכי מיקום המתחם על ציר תחבורה ראשי ובתחום ההשפעה של תחנת מטרו מצדיק ציפוף. הוועדה המחוזית קיבלה את ההתנגדות העצמית, הגדילה את מספר יחידות הדיור ל-35 ואת מספר הקומות ל-9 תוך הגדלת השטח העיקרי בכ-30% והתכנית אושרה למתן תוקף.

המשרד ייצג חברה יזמית ובעלי זכויות בקרקע בהתנגדות לתכנית ההתחדשות הבניינית של העיר לוד, תכנית כלל-עירונית החלה על כ-490 מבנים קיימים וקובעת מסגרת למימוש אלפי יחידות דיור. בהתנגדות, שהוגשה לוועדה המחוזית מרכז, נטען כי הוראותיה המופקדות נעדרות גמישות תכנונית הנדרשת לכדאיותם הכלכלית של פרויקטים לפיה, ובפרט כי מגבלת הקומות, הדרישה למחסנים בקומת מרתף בלבד וקיבוע מוקדם של שימוש ציבורי קונקרטי עלולים לסכל את מימוש הזכויות במגרשים עליהם חלה התכנית. הוועדה המחוזית קיבלה את עיקרי ההתנגדות, אישרה תוספת קומה בכל תאי השטח במסלול הרלוונטי, התירה מחסנים דירתיים גם בקומת הקרקע, הבהירה את אופן מימוש הזכויות בכל מגרש, תחמה את ההקצאה הציבורית להיקף מוגדר וקבעה גמישות של עד 10% בגודל הדירה הממוצע.